עיתונים לאומיים 2/8/1936
הנרי רייך

כל המים אינם מים מינרליים.

על מים מינרליים ותחליפי מלח.

אנו חיים בעידן של תחליפים ואמצעי צנע שונים. מדי פעם אנו קוראים בעיתונים דיווחים שונים, החושפים מה וממה מחליפים בחו"ל. כמו במדינות אחרות, מיוצרים בארצנו תחליפים שונים, בעיקר לסחורות המיובאות מחו"ל, דבר שיש לקבל בברכה מסיבות כלכליות לאומיות.

אולם שונה לחלוטין בייצור תחליפים ומוצרים שמעולם לא יובאו אלינו בהיקף גדול, אלא להיפך, יוצאו מאיתנו בכמויות גדולות. כמו למשל במים מינרליים שתחליפים להם מיוצרים בשפע בארצנו בשנים האחרונות. עם זאת, איננו יכולים להסכים לחלוטין עם ההפקה הזו, שכן היא רק פוגעת באינטרסים הכלכליים הלאומיים שלנו. היום אני רק רוצה להזכיר בקצרה תחליפים למים מינרליים ומלחי מעיינות, כמו גם איך הם משווקים.

קודם כל אציין את מה שנקרא מי שולחן המיוצרים במפעל שלנו כתחליף למים מינרליים טבעיים. תחליפים אלו מיוצרים בקנה מידה הולך וגובר, וכנראה שיהיה קשה לענות על השאלה מדוע בעצם מייצרים אותם, כי אין עוררין על נחיצותם כתחליפים למים מינרליים טבעיים ומרפאים. וזה בגלל שיש עודף מוחלט של מעיינות מינרליים טבעיים טהורים בארצנו. אבל הם גם לא מיוצרים בגלל המחיר, כי בימינו הרבה מים מינרליים טבעיים טהורים נמכרים באותו מחיר כמו מי שולחן מלאכותיים.

ניתן לייחס אפוא את הגידול בייצור המים הללו רק לחוסר מידע מצד הלקוחות, שברוב המקרים סבורים כי בבקבוקים בהם סופקו מאז ומתמיד מים מינרליים טבעיים, לא יכולים להיות אחרים מאלו. שימש ככזה.

בנוסף, קורה לא פעם שאיכות המים המינרליים נשפטת על ידי הלקוחות לא לפי ההשפעות הרפואיות, הטעם של המים המינרליים המדוברים או ההרכב הכימי שלהם, אלא אך ורק לפי איך המים נוצצים. צרכנים לא מודעים סבורים שככל שיש במים יותר פנינים כך הם טובים יותר, אך זו דעה שגויה לחלוטין, כי ניתן לקבוע את כמות הפנינים באופן שרירותי עם תחליפים מלאכותיים בצורה הפשוטה שפשוט מערבבים את המים עם כמות גדולה יותר של חומצה פחמנית מלאכותית.

עם זאת, המצב שונה במים מינרליים טבעיים, בהם לא ניתן לבצע מניפולציה דומה, שכן מים אלו מכילים חומצה פחמנית טבעית. ההבדל בין שתי החומצות הללו הוא שהראשונה, המלאכותית, נדחפת למים בלחץ, וכתוצאה מכך היא נעלמת במהירות עם פתיחת הבקבוק. מצד שני, מים מינרליים טבעיים לחלוטין מכילים חומצה פחמנית הקשורה באופן טבעי, כלומר חלק מהחומצה הפחמית קשורה לכמה חומרים מינרליים בצורה של ביקרבונטים. הוא מתאדה לאט ואחרי זמן רב עם הבקבוק פתוח עדיין נוכל לראות את עקבותיו במים.

זה אותו דבר בבטן שלנו. אם החומצה משתחררת מהר מדי מהמים, קיימת סכנה שהתהליך הרדיקלי עלול לגרום לקיבה לרדת, להגדיל או להתרחב. במים מינרליים טבעיים נשללת סכנה דומה, כי מים אלו מכילים חומצה פחמית ואולי שאריות בלתי ניתנות לעיכול בקיבה שלנו, היא רק נפרדת לאט ודווקא בגלל התהליך האיטי שלה, יש לה השפעה טובה מאוד על עיכול המזון ואולי שאריות בלתי ניתנות לעיכול בבטן שלנו.

רבים מכם בוודאי חוו רעב לאחר שתיית מים מינרליים כאלה או אחרים, שהם בדיוק תוצאה של התנסות במים מינרליים טבעיים והעיכול הטוב הנלווה אליו. עם זאת, אינני רוצה לטעון שמים מינרליים, אולי בעלי תכולה משמעותית של חומצה פחמנית טבעית, אינם תרופה מתאימה למחלה זו או אחרת. אני משאיר את זה לרופאים וממליץ שוב שלא לשפוט מים מינרליים לפי איך הם נוצצים, אלא לפי איך שהרופא ממליץ עליהם למחלה זו או אחרת.

מים מינרליים נוספים שראויים לתשומת לבם הם מה שנקרא מים רדיואקטיביים. בתקופה האחרונה התרחשה שערורייה גדולה שברגע שחלק מהמים מכילים רק כמות קטנה של יחידות מצ'ה, השם שהמים הם מאוד רדיואקטיביים כבר משמש עלונים, תוויות ותשקיפים עם סימונים גרפיים בולטים. עם זאת, נוכל לקבל מושג איך זה נראה בפועל אם נשווה את הרדיואקטיביות שלהם עם מים שהם באמת רדיואקטיביים, למשל עם מי יאצ'ימוב.

כל המים הללו, למרות שהרדיואקטיביות שלהם במשך כל כך דקה לכמות לא יכולה להשפיע כלל על ריפוי, מכילים 40 יחידות מצ'ה, וזה בהחלט יהיה נתון הוגן אם קנה המידה של יחידות המצ'ה היה נקרא כפי שהרבה לקוחות חסרי ידע מאמינים, מאחד למאה.

לכן, על מנת שנוכל להשוות נכון את הרדיואקטיביות של מים אלו, עלינו לציין את תכולת המים של יאצ'ימובסקה, המכילים 600 יחידות מצ'ה. עם זאת, רדיואקטיביות זו רלוונטית רק כאשר משתמשים במים במקור, לא עם מים שנשלחים, מכיוון שהרדיואקטיביות נעלמת מהמים תוך 3-4 ימים.

כשם שיש תחליפים למים טבעיים ומינרלים, מחליפים גם מלחים רפואיים טבעיים. מה ההבדל בין מלחים מינרליים אמיתיים למלאכותיים, אנו יכולים להשתכנע בצורה הטובה ביותר על ידי דעותיהם של מומחים בעלי שם עולמי, הטוענים כי מלח טבעי הוא בלתי ניתן לחיקוי ולא ניתן להחליפו במלח מלאכותי כלשהו.